פסיכולוג ארגוני
חיפשת פסיכולוגית ארגונית מומלצת?
המדריך הבא יעשה לך סדר בנושא פסיכולוגיה ארגונית בישראל.
הגדרה של פסיכולוגיה ארגונית
פסיכולוג ארגוני הוא מי שסיים לימודי פסיכולוגיה והתמחה באופן ספציפי בייעוץ ארגוני, פיתוח עסקי והנדסת אנוש על כל רובדיהם.
מי שעובד כפסיכולוג ארגוני יכול לעבוד כשכיר בתוך הארגון עצמו, להיות שכיר של חברה שנותנת שירותי ייעוץ ופסיכולוגיה ארגונית ואף להיות עצמאי ולספק שירותים כיועץ חיצוני למספר חברות שונות ובהיקפים משתנים.
מטרתו של הפסיכולוג הארגוני היא ליצור מצב שבו כל המשאבים של הארגון, בייחוד האנושיים, מנוצלים בצורה הטובה ביותר שמאפשרת לארגון לצמוח מבחינה כלכלית כמו גם לשפר את הרווחה האישית של העובדים בו.
כדי ליישם את המטרה הזו, הפסיכולוג הארגוני פועל ללא הרף לאיתור מגבלות, חסמים או קשיים אשר מונעים מהארגון להגיע למצב האידיאלי הזה, ולאחר מכן לשבת עם הסגל הבכיר ולקדם שינויים שלפי דעתו המקצועית יאפשרו לארגון להתקדם.
תפקידים מרכזיים של פסיכולוגית ארגונית
כדי להביא למצב שבו הארגון פועל בצורה היעילה ביותר, מנצל באופן מקסימלי את משאביו ומשפר גם את רווחת ההון האנושי שנמצא בו, פסיכולוגית ארגונית תמלא לרוב שלושה תפקידים עיקריים:
1. גיוס, מיון והערכה של עובדים קיימים – כל ארגון מורכב קודם כל מהאנשים שעובדים בו, החל מהדרג הניהולי ועד העובד השכיר ואפילו המנקה בחדר המדרגות.
הפסיכולוגית הארגונית אמונה על כך שכל המצויים בארגון רוצים להיות בו ומבצעים את עבודתם על הצד הטוב ביותר. זה יכול להיעשות דרך שאלוני אישיות, ראיונות, תצפיות וכמובן מבחני יכולת פסיכולוגיים וקוגניטיביים.
2. בחינת יעילות ארגונית וייעוץ עסקי – כל ארגון פועל לפי אסטרטגיות ותחזיות עסקיות וכלכליות, כאשר החזון שלו הוא להמשיך להתפתח, לצמוח ולשגשג.
הפסיכולוגית הארגונית אחראית על אבחון מצב החברה הקיים, איתור האתגרים העיקריים בו – אם כלכליים, אנושיים, מנהלתיים או אחרים – ובחינת תהליכים שדרכם יהיה ניתן לשפר את אסטרטגיות הצמיחה הקיימות.
3. סביבת עבודה שמשלבת בין העובדים לצרכי הארגון – כדי להתאים בין הפיתוח הארגוני הדרוש והרצונות של העובדים המרכיבים את הארגון, יש לבצע לעיתים שינויים מהותיים.
כך אחראית הפסיכולוגית הארגונית גם על עיצוב מחדש של חלקים נרחבים בחברה שיסייעו ליצור את הגשר בין היעילות והאפקטיביות של הארגון כגוף כלכלי ובין המשאב האנושי שמורכב מפרטים בודדים.
למי מתאים לפנות אל פסיכולוג ארגוני?
ברוב המקרים, ההנהלה או בעל החברה הם מי שפונים אל פסיכולוג ארגוני והם עושים זאת בשל מגוון סיבות:
1. העסק לא מתפתח – אם החברה קיימת מספר שנים אך ללא תחושה של צמיחה, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה כלכלית, ייתכן שהיא זקוקה למורה דרך שיאתר כשלים קיימים וימצא להם פתרונות.
2. קונפליקטים אנושיים – אם העובדים נקלעים לחוסר הבנה, מחלוקות וריבים זה עם זה או מול הנהלה ועובדים בכירים, ככל הנראה צריך לגשר בין הצדדים ולראות מה המקור לבעיות וכיצד לנטרל אותו.
3. מקצועיות לוקה בחסר – אם הקושי של החברה הוא בגיוס עובדים מתאימים לתפקיד, בהכשרת עובדים חדשים רלוונטיים או בשמירה על מיומנויות גבוהות, הדבר עלול לפגוע בחברה, בשירותה ובתפוקתה.
4. תלונות מצד העובדים – אם העובדים מתלוננים הרבה, לא מרוצים מהעבודה, לא מצליחים לחוש בנוח בעבודה או להתפתח אישית ומשפחתית לצד הקריירה, יש מקום לסיוע פסיכולוגי שיבחן את המצב ויציע התאמות.
5. לקראת שינויים מהותיים – לעיתים החברה תבצע שינוי מהותי כללי, בין אם בסוג התוצר, בעובדים, אפילו במיקומה בארץ, מה שיגרור השלכות נרחבות על כל היבט עסקי. ליווי של פסיכולוג ארגוני יוכל לשמור שהמעבר יהיה חלק, ללא קשיים ועם מינימום של מאמץ נוסף.
אלו היו מספר דוגמאות, אך יש מקום לבקש עזרה מפסיכולוג ארגוני בכל מקרה שבו אנשי מפתח בחברה חשים שהיא זקוקה לסיוע של איש מקצוע שיוכל להסתכל גם על הפן העסקי והכלכלי שלה וגם על המהות האנושית של הארגון.
מה השוני בין פסיכולוג ארגוני ובין יועץ עסקי?
חשוב להדגיש כי מרבית מהיועצים העסקיים מציעים גם הם שירותים הדומים לאלו שצוינו לעיל, כמו איתור בעיות וכשלים בתפקוד החברה, שיפור גיוס עובדים חדשים והכשרתם ויצירת רווחה כללית של עובדי הארגון הקיימים.
עם זאת, ניתן למנות שלושה הבדלים מהותיים בין שירות של פסיכולוג ארגוני ובין שירות של יועץ עסקי:
1. סוג ההתמחות – לעומת ההתמחות ארוכת השנים של פסיכולוגים ארגוניים, הן בתואר הראשון בפסיכולוגיה כללית והן בתואר השני ובשנות הפרקטיקה, לרוב היועצים העסקיים אין רפרטואר טיפולי או אקדמי בתחומי הפסיכולוגיה.
2. אופן הפעולה – באופן טבעי, יועץ עסקי יהיה צמוד לדרג ההנהלה ומרבית העבודה שלו תיעשה בצמוד למקבלי ההחלטות. לעומתו, פסיכולוג ארגוני פונה פעמים רבות אל העובד הפשוט ומקבל תמונת מצב מוחשית יותר מהשטח.
3. היצע פתרונות – במקרים רבים, יועץ עסקי יפנה אל פתרונות מתחומי ההיכרות והידע שלו, כלומר שינויים מבניים, הדרכות וסדנאות. לעומתו, פסיכולוג ארגוני יוכל להיות גם הגורם המטפל בעצמו, ליצור שאלוני אבחון ייחודיים ולערוך שיחות פסיכולוגיות עם הגורמים השונים בחברה, כדי להביא להטבה במצב הקיים.
אין באמור להכליל לגבי כל היועצים העסקיים או הפסיכולוגים הארגוניים, יש לזכור שכל בעל מקצוע פועל לפי שיטות אחרות, בייחוד מי שעובדים בצורה עצמאית ולא כחלק מחברה. לפיכך, ייתכנו יועצים עסקיים שכן ממלאים תפקידים הדומים לכאלו של פסיכולוגים ארגוניים.
כיצד בוחרים פסיכולוגית ארגונית מומלצת?
להלן מספר דגשים שכדאי לוודא לפני קבלת שירות מפסיכולוגית ארגונית:
• המלצות – אם קולגות שלכם מכירים באופן אישי פסיכולוגית ארגונית שעברו איתה תהליך מוצלח.
• שנות ניסיון – ככל שיש שנות ניסיון רבות יותר, כך היצע הפתרונות עשוי להיות רחב ומגוון יותר.
• מורכבות ספציפית – התמחות בסוג מסוים של מורכבות, כמו למשל קושי ניהולי או סוגיית הכשרות.
בנוסף לכל אלו, כדאי לוודא שהפסיכולוגית הארגונית שאותה תרצו לצרף לארגון, עובדת בצורה המתאימה לכם, אם באופן צמוד ויומיומי כחלק מסגל החברה, או לפי פרויקטים בצורה היברידית ואפילו אונליין.
גם הניסיון הספציפי בארגון הדומה למימדים כמו שלכם יכול להיות יתרון, שכן פסיכולוגית שעבדה בעבר עם ארגונים קטנים או עם ארגונים גדולים מאוד, ודאי תוכל להשתלב ביתר קלות גם בארגון שלכם על פי גודלו.