אבחון פסיכולוגי
חיפשת אבחון פסיכולוגי לילדים או למבוגרים?
המדריך הבא יעשה לך סדר בנושא מבחן פסיכולוגי.
מה זה אבחון פסיכולוגי?
אבחון פסיכולוגי הוא תהליך שבו פסיכולוג או פסיכולוגית בוחנים אפיונים של אדם מסוים בהיבט הקוגניטיבי, הרגשי והנפשי.
התהליך מורכב ממספר שלבים וכולל מבדקים קבועים בתחום החשיבתי, אנליטי, שפתי, התנהגותי ומוטורי. עם זאת, ניתן להוסיף או להחסיר מבדקים מסוימים בהתאם לסיבה שבגינה פנה האדם לאבחון הפסיכולוגי.
מאחר שכל אבחון עשוי להיות מותאם למטופל ולמאפיינים הייחודים שלו, אין לאבחון פסיכולוגי דוגמא אחת ויחידה אלא מגוון רחב של אפשרויות ספציפיות.
למה שאצטרך מבחן פסיכולוגי?
הסיבות שבגינן אנשים נשלחים לאבחון פסיכולוגי יכולות להיות רבות, בין היתר:
• בירור של בעיה מסוימת – במקרה שהאדם חש במצוקה בעצמו או שסביבתו מבחינה בכך אך הרקע לבעיה אינו ברור לגמרי, האבחון הפסיכולוגי יוכל לבדוק את ההיבטים הקוגניטיביים והרגשיים השונים ולאתר הפרעה בהם, אם קיימת.
• צורך באסמכתא משפטית – במקרים מסוימים, בית המשפט יפנה אדם להערכה פסיכולוגית כדי לבדוק את כשירותו הנפשית להעיד או להיות בעל דין. כמו כן, האבחון הפסיכולוגי יכול לתת לשופט מידע נוסף שהוא עשוי להתחשב בו במהלך המשפט.
• התערבות מצד מוסד אחראי – כשמדובר בילדים ובני נוער המצויים תחת מסגרת מסוימת, המוסד האחראי עליהם יכול לבחור לשלוח אותם לאבחון פסיכולוגי כדי להעריך את מצבם. זה יכול להיות בית ספר, פנימייה ואפילו מחלקת הרווחה של העירייה.
מה כוללים אבחונים פסיכולוגיים?
כאמור, אבחון פסיכולוגי יכול להיות מותאם לפי הנבדק הספציפי וצרכיו האישיים, אך יש מבנה סטנדרטי לאבחון פסיכולוגי שתקף לכל מי שמבצע אותו:
• ראיון קליני – טרם ביצוע האבחון, הנבדק יושב עם פסיכולוג או פסיכולוגית ועובר תשאול מקיף לגבי עצמו, אורחות חייו ועוד. הראיון הקליני מהווה תשתית לכל האבחון שיבוא אחריו ולכן יש לו חשיבות גדולה מאוד.
• מבדקים שונים – החלק הארי של האבחון הפסיכולוגי הוא מבדקי אינטליגנציה ותפקוד רגשי. הנושאים העיקריים שנבחנים הם: מנת משכל כללית, יכולת חישובית, יכולת שפתית, יכולת חזותית, יכולת מוטורית ותפקוד התנהגותי.
• הערכות נוספות – מלבד המבדקים הרשמיים, ישנן עוד הערכות שאינן פורמליות אך יכולות לעזור בגיבוש ובחיזוק תובנות פסיכולוגיות מסוימות. הערכות כאלו יהיו למשל מבחנים הישגיים, מבדקים השלכתיים, ראיונות נוספים, עדויות מטעם הסביבה הקרובה והרחוקה ואפילו תצפיות.
מדוע צריך אבחון פסיכולוגי לילדים?
ילדים מתמודדים עם קשיים בכל גיל. כבר בגן, לאורך שנות הלימודים ביסודי וגם בחטיבה ובתיכון, הם חווים שינויים משמעותיים, גדלים ומתפתחים ועם כל קפיצת מדרגה – עוד קושי נוסף לרשימה.
אצל ילדים מסוימים, יחד עם הקשיים הרגילים נלווים גם קשיים 'מיוחדים' הנובעים מפגמים מולדים, שינויים סביבתיים, השפעות חברתיות או משפחתיות ולפעמים גם אופי וקווי אישיות ספציפיים.
הסיבות שבגינן ילדים זקוקים לאבחון פסיכולוגי יכולות להיות מגוונות מאוד:
• הפרעות על הקשת האוטיסטית
• בעיות התנהגות
• קושי רגשי מכל סוג
• הפרעות נפשיות
• קשיי למידה והפרעות קשב
• עיכוב התפתחותי ועוד
בצורה זו, האבחון הפסיכולוגי מספק פתרון לאיתור טווח רחב יחסית של בעיות. עם זאת, הוא בוחן בעיקר את פני השטח ויודע לקרוא לבעיה בשמה ופחות לחקור אותה לעומק כמו אבחונים ספציפיים לכל אחת מהבעיות.
חלק מתהליך האבחון אצל ילדים עשוי לכלול ולערב גם גורמים אחרים במשוואה כמו הצוות החינוכי, ההורים, חברים, מדריכים ועוד.
כמו כן, ניתן לשלב בתהליך הערכות נוספות כמו תצפיות למשל. אלו יוכלו לסייע לאיש המקצוע באבחון לייצר הסתכלות מדויקת יותר של האינטראקציה של הילד עם סביבתו, בלי להתבסס רק על עדויות חיצוניות.
מתי צריך אבחון פסיכולוגי למבוגרים?
מבוגרים רבים מתמודדים עם קשיים בחיי היום יום, ולא תמיד תהיה להם הסביבה המכילה שיש לילדים – הורים משגיחים, מורים ויועצים אחראיים ועוד – שעשויה לשים לב לבעיה ולפעול לפתרון.
עם זאת, למבוגרים רבים כן יש מסגרות קבועות כמו קריירה וזוגיות, בהן הם מוקפים באנשים שרואים אותם ברציפות ועם קצת תשומת לב יוכלו להבחין בקשיי תפקוד, התנהגות, הסתגלות או בקשיים רגשיים שונים.
איך תדעו אם אדם שקרוב אליכם זקוק לאבחון פסיכולוגי? הנה מספר סימנים לדוגמא:
• מצבי רוח משתנים ללא סיבה מוגדרת
• קושי בתקשורת ובהצפת מחשבות וקשיים
• התמודדות לקויה עם רגשות לא צפויים
• התפרצויות זעם וחוסר שליטה בכעסים
• סממנים של דיכאון, חרדה או מתח מתמשכים
• התבודדות, הימנעות מיצירת קשרים והתכנסות בעצמם
• קשיים ממשיים במיומנויות לימודיות כמו קריאה, כתיבה, חישוב ועוד
באופן כללי, כל קושי שאדם מבטא בלי שידוע מה הרקע לקושי או מבלי שהוא מקבל טיפול שמוביל לשיפור לאורך זמן, הוא סיבה מספיק טובה להגיע לאבחון פסיכולוגי, למצוא את הגורמים לקושי המדובר ולקבל המלצה קונקרטית איך ניתן לטפל בו ולפתור אותו.
גם אם אתם חווים בעצמכם קשיים מסוימים ואפילו אם אתם כבר נמצאים בתהליך טיפולי מסוים, האבחון הפסיכולוגי יוכל אולי לשפוך אור על בעיות שעוד לא קיבלו את היחס המתאים או את הטיפול המדויק עבורן.
למה משמשת הערכה פסיכולוגית?
בסיום האבחון הפסיכולוגי, יתקבלו התוצאות הרשמיות של המבדקים השונים לרבות הערכה פסיכולוגית מפורטת של הגורם שביצע את האבחון.
ההערכה הפסיכולוגית הזאת משמשת את הנבדק לשלושה דברים עיקריים:
1. מודעות – משהו מסוים תמיד הציק לכם בלי שידעתם לשים עליו את האצבע? או לחילופין – חשבתם שמשהו מסוים הוא הבעיה אצלכם אך לא מצאתם לו פתרון אמיתי?
האבחון הפסיכולוגי מאתר באופן מדויק ומקיף את כל הבעיות שאתם סובלים מהן, גם כאלו שאולי לא ידעתם על קיומן או לא הייתם בטוחים לגביהן. כפי שנאמר, מודעות היא הצעד הראשון בדרך לפתרון.
2. אישור מול מוסדות – זקוקים לאישור שיסייע בקבלת קצבה מיוחדת? צריכים התאמות במוסד לימודי עבור בעיה ספציפית שלא נבדקה קודם לכן?
האבחון הפסיכולוגי מאפשר לקבל הערכה מקצועית ובעלת תוקף בכל מוסד רשמי שהוא, החל ממסגרות חינוכיות, דרך גופי עירייה וממשל וכלה במשטרה ובבית המשפט.
3. פתח לטיפול – נמאס לכם לסבול מהקשיים הרגשיים שמחזיקים אתכם כבר שנים? מתמודדים עם בעיות קוגניטיביות שונות שמעולם לא טופלו?
בעזרת ההמלצות שגובשו והתוצאות של האבחון הפסיכולוגי, תוכלו לגשת לאנשי הטיפול המתאימים עם ודאות גדולה הרבה יותר ועם מוטיבציה לפתור את שורשי הבעיות שתמיד הפריעו לכם, בצורה מקיפה ומדויקת.
אבחון פסיכולוגי גם מוצא את הטוב
חשוב לציין כי אמנם האבחון הפסיכולוגי נועד לרוב לאתר בעיות וקשיים, מתוך מטרה כמובן למצוא להם טיפול הולם, אך יש חלק גדול בהערכה הסופית שמוקדש גם לחוזקות ולהצלחות.
ביצועים טובים במאפיינים מסוימים של חלק מהמבחנים יכולים להצביע על כישורים גבוהים באותם תחומים, ואולי אפילו לכוון אתכם מחדש לקריירה שיותר מתאימה לכם או לתחביבים שיסייעו לכם להרגיש טוב יותר ביום יום.
גם כשמדובר באבחונים פסיכולוגיים לילדים, נקודות החוזק יכולות לשמש את המשפחה ואת האחראיים במוסדות הלימודיים להוביל את הילד לנושאים שבהם הוא חזק, לחוות הצלחה ולהמיר את החולשות שלו בדרכים אחרות שיקלו עליו יותר.
בשורה התחתונה, כל אדם וכל ילד הם עולם ומלואו, האבחון הפסיכולוגי מכיר בכך ורואה כל אחד מעבר לפגמים, לכשלונות, לאתגרים ולקשיים.
בסופו של יום אם נטפל אך ורק במה שאינו מספיק טוב, לא נדע לזהות ולהכיר את הטוב כשיגיע – ואז אנחנו מפספסים את מה שבאמת קיווינו לו: התעצמות, גדילה, התפתחות, למידה וביטחון בעצמנו וביכולותינו.