אבחון פסיכודיאגנוסטי
חיפשת אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים או למבוגרים?
המדריך הבא יעשה לך סדר בנושא מבחן פסיכודיאגנוסטי.
מה זה אבחון פסיכודיאגנוסטי?
תחום הפסיכודיאגנוסטיקה, בהתאם לשמו (מאנגלית: פסיכו = נפש או שכל, דיאגנוסטיקה = אבחנה) עוסק באבחון רחב של כלל הבעיות הקשורות לקוגניציה ולנפש.
אבחון פסיכודיאגנוסטי יכול לאתר בין היתר לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), הפרעות רגשיות מכל סוג, הפרעות נפש, הפרעות התנהגות וכן ליקויים השייכים לקשת האוטיסטית.
רבים רואים באבחון פסיכודיאגנוסטי דוגמה לאבחון מקיף המאפשר איתור של שלל בעיות שונות שאדם מסוים עלול לסבול מהן, זאת בשל העובדה שהאבחון לא מתמקד בסוג ספציפי של בעיות, אלא בוחן את המצב בכללותו.
מה נותנות התוצאות של אבחון פסיכודיאגנוסטי?
• מודעות למצב – חוסר מודעות לבעיה עלול להוביל לתפיסה שגויה ש'ככה זה' או ש'זה יעבור', מה שלמעשה יוצר פער בין הציפייה של האדם מעצמו או הציפייה של הסביבה ממנו, ובין המציאות שללא טיפול ומודעות לבעיה כנראה לא תשתנה.
• ודאות והכרה – ילדים ומבוגרים המתמודדים עם קשיים, נאלצים לחיות בתסכול תמידי גם מול עצמם אך בעיקר מול אחרים. האבחון במקרה זה נותן לאדם ולידציה, אישרור, לכך שהסביבה מזהה שיש בעיה ושניתן לקרוא לה בשם ואף לטפל בה.
• התאמות במסגרות השונות – במסגרת בית הספר או מוסדות להשכלה גבוהה, ניתנות התאמות מסוימות ללמידה לאנשים שהוכח באבחון פסיכודיאגנוסטי כי סובלים מהפרעות קשב, אוטיזם, לקויות למידה, פגיעות מוחיות ועוד.
• המלצות לתוכנית טיפולית – נוסף על האבחנה הסופית, מתקבלות באבחון פסיכודיאגנוסטי תוצאות המאפשרות גם לגבש ביחד עם איש מקצוע תוכנית פעולה עתידית לטיפול קצר או ארוך טווח בבעיות שאותרו.
הטבות בזכות אבחון פסיכודיאגנוסטי בביטוח לאומי
מלבד אבחון של בעיה ספציפית וגיבוש תוכנית טיפולית מתאימה להתמודדות מיטבית עמה, אבחנה ספציפית תוכל במקרים מסוימים לזכות את הסובל ממנה בהטבות דרך המוסד לביטוח לאומי.
כדי להבין לעומק את משמעות הזכאות, יש להתייעץ עם הגורם המקצועי שביצע את האבחון וקבע את המסקנה.
אף שההטבה תיקבע באופן סופי רק על ידי הביטוח הלאומי, מרבית מהמאבחנים המקצועיים כבר יידעו לומר לכם מה פחות או יותר תוכלו לקבל בעקבות האבחנה, לפעמים אפילו את הגובה המשוער של הקצבה הצפויה.
אך כאמור, עדיף לפתוח בתהליך מסודר מול המוסד לביטוח לאומי ולקבל הכרה רשמית, זאת באמצעות הצגה של תוצאת האבחון הפסיכודיאגנוסטי, ומוטב מוקדם ממאוחר – מכיוון שלעיתים תהליכים אלו לוקחים זמן רב.
איך נראה מבחן פסיכודיאגנוסטי?
באבחון פסיכודיאגנוסטי קיימים מספר מבדקים שנועדו לבחון היבטים מסוימים אצל אדם בפן הקוגניטיבי, רגשי, לימודי והתנהגותי.
חשוב לציין שאף על פי שיש מבנה מסודר למבחן פסיכודיאגנוסטי, המאבחן המקצועי יכול גם להחליט להוסיף או להוריד מבדקים ספציפיים בהתאם לצורך שבעקבותיו האדם פנה לאבחון.
באופן כללי, ישנם שלושה מרכיבים שכמעט תמיד נכללים במבחן פסיכודיאגנוסטי:
1. מבדק אינטליגנציה הבוחן את רמת המשכל ואת היכולות הקוגניטיביות.
2. מבדק השלכתי הבוחן במספר דרכים אסוציאציות והשלכות אוטומטיות, לרוב רגשיות.
3. מבדק קליני המורכב גם מראיון עם פסיכולוג קליני וגם משאלונים עצמיים שממלא הנבדק.
ברמה הטכנית, רוב המבחנים הפסיכודיאגנוסטיים כוללים תחילה ראיון אישי עם המאבחן או המאבחנת שבו הנבחן יספר על הקשיים שהוא חווה ועל עצמו באופן כללי.
לאחר הראיון יבוצעו המבדקים השונים, לעיתים על פני מספר פגישות, ורק בסיומם יגבש המאבחן את התמונה השלמה.
שימו לב שגם אם נמצאו קשיים במבדק זה או אחר, עדיין יש להמשיך עם המבדקים האחרים ולראות האם קיימים קשיים נוספים שאולי לא היו ידועים עד היום ועדיין דורשים התייחסות וטיפול.
מתי צריך לגשת לאבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים?
מכיוון שהאבחון הפסיכודיאגנוסטי מקיף כל כך הרבה תחומים שונים, ניתן לגשת אליו עם כל קושי שמפגין הילד, בתחומים הלימודיים, בתחומים ההתנהגותיים, בתחומים הרגשיים ועוד.
חשוב לזכור כי רק הגורם המקצועי באבחון הפסיכודיאגנוסטי יוכל לומר לבטח מה הקושי הספציפי של כל ילד, גם אם נטען אחרת בידי גורם כזה או אחר.
לדוגמה, המחנכת מתעקשת שיש לילד הפרעת התנהגות, אך למרות סברותיה, באבחון פסיכודיאגנוסטי יכולים למצוא כי ישנה לקות למידה ספציפית שהשלכותיה עליו גורמות לו להתנהגות פרועה.
ככל שמוצאים מוקדם יותר את הבעיה הספציפית, כך ניתן למצוא לה פתרון מהר יותר ולהוביל את הילד אל הנתיב הנכון עבורו, גם במוסד הלימודי וגם בחיק המשפחה.
כל קושי מכל סוג עלול להיות בעל השלכות נרחבות לא רק בתחום הספציפי, אלא גם בתחום האישי כמו הביטחון העצמי של הילד, תחושת המסוגלות שלו והיכולת שלו לייצר קשרים קרובים עם חברים, משפחה ובעלי סמכות.
מרגע שמוצאים את הקושי של הילד באבחון הפסיכודיאגנוסטי ונותנים לו שם ופירוש, כבר יש תחושת הקלה ורווחה שבה יודעים מה המקום הנוכחי של הילד, מה הפוטנציאל שלו – ואיך מגיעים מהאחד לשני.
יתרונות האבחון הפסיכודיאגנוסטי במסגרות לימוד
קושי לימודי אינו מאופיין רק בלקויות למידה או בהפרעת קשב וריכוז, אך אלו בהחלט שני גורמים עיקריים שהמערכת הלימודית לא יודעת לזהות, אף על פי השכיחות הגבוהה של מצבים אלו באוכלוסיית הלומדים.
גם בבית הספר, גם במוסדות להשכלה גבוהה ואפילו בקריירות הדורשות לימוד עצמי באופן שוטף, מתמודדים ילדים, נוער ומבוגרים עם קשיים לימודיים כמו ADHD, דיסלקציה, דיסקלקוליה (קושי בחישוב מספרי) ועוד.
גם במקרים שלא ידועה לקות הלמידה, או שהפרעת קשב וריכוז לא אובחנה, האבחון הפסיכודיאגנוסטי יכול לאתר אותן מבין שלל אפשרויות אחרות.
במקרה שתתקבל אבחנה של לקות למידה ספציפית או של הפרעת קשב וריכוז, יהיה ניתן להגיע עם תוצאות האבחון הדיאגנוסטי אל מסגרת הלימוד הרלוונטית ולקבל התאמות נדרשות, כמו למשל:
• תוספת זמן – ארכה מסוימת לקריאת הבחינה או למילוי המשימות.
• הקראת שאלונים – סיוע בהבנת הבחינה בטרם המענה עליה.
• בחינה בעל פה – ביצוע הבחינה מא' ועד ת', כולל הקראת שאלות ומענה של תשובות, בדיבור ולא בכתב.
מתי דרוש אבחון פסיכודיאגנוסטי למבוגרים?
שלא כמו אצל ילדים שעשויים שלא להיות מודעים לקשיים שלהם, גם אם סביבתם רואה זאת בוודאות, אצל המבוגרים המצב הוא הפוך: הם עצמם יחושו בבעיה ולרוב ינסו ואף יצליחו להסתיר אותה מסביבתם.
לפיכך, כשמדובר באבחון פסיכודיאגנוסטי למבוגרים, הנבחן עצמו הוא זה שצריך לגשת ולבקש את האבחון מתוך המודעות למצבו ולבעיות מסוימות שהוא חווה בתחום הלימודי, הרגשי, ההתנהגותי או החברתי.
זה יכול להיות קושי מסוים להתרכז, ללמוד ולזכור דברים חדשים, לווסת פרצי זעם, להכיל רגשית סיטואציות לא נעימות, להתנהג בצורה 'ראויה' המתאימה למצבים חברתיים, ליצור מערכות יחסים מורכבות ועוד.
אבחון פסיכודיאגנוסטי יכול לתת את התשובות באופן מקצועי ומדויק, גם עבור קשיים שתמיד הפריעו לאורך שנים ארוכות ולא נעשה לגביהם אבחון מסודר.
מלבד ההקלה שבידיעה מה בדיוק הקושי, בסיום האבחון הפסיכודיאגנוסטי יתקבל מסמך עם המלצות אפשריות להתמודדות ולטיפול בבעיה שאובחנה. בכל גיל ניתן לפתוח מכאובים ישנים, לצלוח אתגרים יום יומיים וכמובן לראות עתיד טוב, נוח, נכון ומאפשר יותר.